מתיחות דיפלומטית לאחרונה בין צרפת לאומות מערב אפריקה הגיעה לגבהים חדשים בעקבות הערותיו של הנשיא עמנואל מקרון. במהלך פגישה עם שגרירים צרפתיים, מקרון ביקר את ידם של מנהיגים אפריקאיים מסוימים על מה שראה כהיעדר הכרת תודה כלפי המעורבות הצבאית של צרפת במאמצי הלחימה בטרור באזור הסאהל.
ראש ממשלת סנגל אוסמן סונקו ושר החוץ של צ'אד עבדראמן קולמאלה הגיבו באופן נמרץ. הם טוענים כי צרפת אינה מחזיקה יותר בלגיטימיות לטעון כי היא תורמת לביטחונה וריבונותה של אפריקה. סונקו הדגיש כי הפעולות הצבאיות של צרפת פעמים רבות destabilizes מדינות כמו לוב, مما מוביל להשפעות שליליות על הביטחון בסאהל.
נוסף על כך, מקרון sugerer כי נסיגת החיילים הצרפתיים מהמדינות הללו הייתה תוצאה של מגעים עם מנהיגים מקומיים, טענה שסונקו דחה. הוא הדגיש כי סנגל כבר עשה החלטה ריבונית בנושא יציאת החיילים הצרפתיים השנה.
בזמן שצרפת מתחילה להוציא את חייליה מעבודות במאלי, בורקינה פאסו וניז'ר, מתבהרת אינדיקציה לנסיגה צבאית רחבה יותר. הדחיפות לשינוי הגיעו דרך הצהרות מבהירות של מספר מנהיגים באזור, כולל הנשיא החוף הזהב אלסאן ואטרה, שאישר נסיגה מתוכננת ומסודרת של הכוחות הצרפתיים.
בנוסף, ההערות של מקרון עוררו תגובה שלילית גם מצד הציבור שלו, כאשר מבקרים האשימו אותו כי הוא מטפח מחשבות מימי הקולוניאליזם ופוגע ביחסים הבינלאומיים. לפי התצפיות, ההשפעה ההיסטורית של צרפת במערב אפריקה הולכת ופוחתת, כשמדינות שואפות להדגיש את עצמאותן וריבונותן.
צרפת ניצבת בפני חשבון נפש דיפלומטי: מנהיגי מערב אפריקה מגיבים
### מתיחות גוברת ביחסים צרפתיים-אפריקאיים
החרפת המתיחות הדיפלומטית בין צרפת למספר מדינות מערב אפריקה הוחמרה בעקבות הצהרות שנעשו על ידי הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון במהלך פגישה עם שגרירים צרפתיים. מקרון ביקר באופן פומבי כמה מנהיגים אפריקאיים על מה שראה כהיעדר הכרת תודה על מאמצי הלחימה בטרור של צרפת באזור הסאהל. ביקורת זו מגיעה בזמן רגיש שבו מדינות מערב אפריקה רבות מעריכות מחדש את מערכות היחסים שלהן עם המעצמות הקולוניאליות לשעבר.
### תגובות חזקות ממנהיגים אפריקאיים
כתגובה, ראש ממשלת סנגל אוסמן סונקו ושר החוץ של צ'אד עבדראמן קולמאלה הביעו את התנגדותם להצהרות מקרון. הם הדגישו כי הדרישות של צרפת לתרום לביטחון אינן תקפות יותר. סונקו ציין כי ההתערבויות הצבאיות של צרפת הביאו ליציבות בדלילות במדינות כמו לוב, דבר שפוגע בביטחון הכולל בסאהל.
### נסיגת החיילים הצרפתיים: נקודת מפנה
מקרון רמז כי נסיגת החיילים הצרפתיים מהאזור הייתה תוצאה של מגעים עם מנהיגים מקומיים. סונקו התנגד לטענה זו, והדגיש כי סנגל החליטה באופן עצמאי לגרש את החיילים הצרפתיים מוקדם יותר השנה. ההחלטה משקפת תחושת גידול בקרב מדינות מערב אפריקה לשוב ולהדגיש את ריבונותן ולהפחית נוכחות צבאית זרה.
בעוד שצרפת מתחילה לבצע נסיגה מכוחותיה הצבאיים ממאלי, בורקינה פאסו וניז'ר, המצב מעיד על שינוי משמעותי באסטרטגיות ההתקשרות הצבאיות וביחסים הבינלאומיים באזור. הנשיא החוף הזהב אלסאן ואטרה הודה על היציאה המשותפת של הכוחות הצרפתיים, מה שמעיד על הסכמה אזורית לשינוי.
### תגובות חברתיות והקשר היסטורי
ההערות של מקרון לא רק שהציתו מתיחות בינלאומית אלא גם עוררו אי נוחות בקרב הציבור הצרפתי. מבקרים מאשימים אותו כי הוא מחזק גישה זקנה מימי הקולוניאליזם ופוגע ביחסים של צרפת עם מדינות אחרות. רבים ממבקרי המצב מציינים את הפחתה של ההשפעה ההיסטורית של צרפת במערב אפריקה, כשמדינות נוטות יותר להדגיש את עצמאותן ולבצע מדיניות חוץ משלהן.
### תובנות ומגמות עתידיות
1. **ריבונות עולה**: מדינות מערב אפריקה מתמקדות יותר ויותר בהקניית עצמאות בהחלטות פוליטיות וצבאיות, כפי שנראה מתגובות סנגל וצ'אד נגד המעורבות הצרפתית.
2. **מיקום צבאי מחדש**: הנטייה לנסיגת חיילים זרים צפויה להימשך, וזה עשוי להוביל להערכה מחדש של בריתות הביטחון באזור, עם מדינות המסתכלות על שותפים אזוריים ולא על מעצמות קולוניאליות לשעבר.
3. **נוף דיפלומטי משתנה**: הקירור ביחסים בין צרפת לבין המושבות לשעבר שלה עשוי להביא לשותפויות חדשות עם מעצמות אחרות כמו סין ורוסיה, שמגלה עניין גובר ביבשת אפריקה.
### יתרונות וחסרונות של נוכחות צבאית
**יתרונות:**
– תמיכה בלחימה בטרור באזורים הסובלים מאיומים משמעותיים מקבוצות כמו בוקו חראם ואיסיס.
– קשרים היסטוריים עשויים להקל על תגובות מהירות למשברים.
**חסרונות:**
– תודעת ניאוקולוניאליזם והתערבות זרה.
– פוטנציאל לתחושות ניכור ותגובות שליליות נגד ממשלות מקומיות שנחשבות לשותפות עם כוחות זרים.
### מסקנה
הדינמיקות המשתנות בין צרפת למדינות מערב אפריקה משקפות מגמה רחבה יותר ביחסים הבינלאומיים שבה המעצמות הקולוניאליות לשעבר חייבות להתאים את עצמן למציאות החדשה שבה מדינות ריבוניות מביאות לידי ביטוי את זכויותיהן. ההשפעות מהערות מקרון עשויות להצביע על רגע מכריע באופן שבו צרפת תנהל את מורשתה באפריקה בעתיד. לקבלת עדכונים נוספים על יחסים בינלאומיים, בקרו ב-רויטרס.
