מהומות פוליטיות באפריקה
בשנה האחרונה, אפריקה חוותה חוסר יציבות פוליטי מוגבר כאשר מדינות דורשות את נסיגת כוחות צבאיים צרפתיים ואמריקאיים. יותר ויותר מדינות, ארגונים אזרחיים ומפלגות פוליטיות מביעות את רצונן לריבונות ולסיום הנוכחות הצבאית הזרה על אדמתן.
באמצע 2023, בצל האיומים כלפי ניגר, מאלי ובורקינה פאסו, מדינות אלו התאחדו להקימ את **האמנה של ליפטקו-גורמה**. הסכם זה שואף לקדם קואליציה אזרחית החופשית מהשפעת האימפריאליזם המערבי, במיוחד מפריז ומוושינגטון.
להיסטוריה, הדרך לעצמאות עבור רבות מהקולוניות הצרפתיות לשעבר הייתה מורכבת, ולרוב הייתה מלווה בקשרים צבאיים וכלכליים עם המכרזים הקודמים שלהן. הדחף לפיתוח אנטי-אימפריאליסטי צבר תאוצה בסוף המאה ה-20, עם מדינות כמו גינאה, אלג'יריה ומאלי, שניצבו בחזית.
ההשלכות של מהומות לוב ב-2011, שנעשו על ידי כוחות מערביים, החריפו את חוסר היציבות במערב אפריקה. כשעימותים פרצו במאלי, עלייתם של קבוצות מורדים באזור עוררה את צרפת ואת ארה"ב לחזק את נוכחותם הצבאית, אם כי מאמצים אלו גרמו לעלייה באלימות ולא לשלום.
כשהמדינות כמו צ'אד וסנגל מתחזיקות קריאות לגרש כוחות צבאיים אימפריאליסטיים, הנוף הגיאופוליטי משתנה. משקיפים מציינים עלייה מדאיגה באלימות המורדים, שמיוחסת לעיתים קרובות לנסיגת חיילים זרים, אך ראיות מצביעות על תמיכה חיצונית בקבוצות המורדים שמטרתן לערער את היציבות האזורית.
המאבק לעצמאות אמיתית נמשך, כאשר מדינות אפריקה מסרבות לקבל את הכבלים הקולוניאליים מהעבר, תוך כדי ניווט בעולם מלא במתח גיאופוליטי.
דינמיקות משתנות: עליית האסטרטגיות הצבאיות הריבוניות באפריקה
### מהומות פוליטיות באפריקה
אפריקה חווה כיום שינוי משמעותי בנוף הפוליטי שלה, המאופיין בדרישות גוברות לריבונות ולנסיגת כוחות צבאיים זרים, במיוחד מצרפת ומארצות הברית. תנועה זו מתרחשת על רקע חוסר יציבות אזורית ותחושות אנטי-אימפריאליסטיות גוברות שהביאו מדינות להתאגד בחיפוש אחר אוטונומיה.
#### האמנה של ליפטקו-גורמה: קואליציה חדשה
במהלך בולט, באמצע 2023, ניגר, מאלי ובורקינה פאסו התאחדו להקים את **האמנה של ליפטקו-גורמה**, הסכם מרכזי שנועד לשפר את שיתוף הפעולה האזורי חסר ההשפעה המערבית. אמנה זו לא רק סימלה עמדה קולקטיבית נגד הנוכחות הצבאית הזרה, אלא גם הדגישה את חשיבות הסולידריות האזורית בפתרון אתגרי הביטחון. ככל שמדינות אלו משתפות פעולה, הן מפתחות אסטרטגיות חדשות לניהול ביטחונן הפנימי, במטרה להפחית את התלות בסיוע צבאי חיצוני.
#### הקשר ההיסטורי והמאבקים המתמשכים
המאבק לעצמאות ולהפחתת ההשפעה הזרה באפריקה נובע מתנועות הדה-קולוניזציה של המאה ה-20. מדינות כמו גיניאה, אלג'יריה ומאלי הובילו היסטורית את המאבק נגד ניאו-קולוניאליזם. הקשרים המורכבים שנובעים מהמורשת הקולוניאלית יוצרים לעיתים קשרים צבאיים וכלכליים עמוקים, שמקשים על החיפוש אחר עצמאות אמיתית.
ההשלכות הסוערות של ההתערבות הצבאית בלוב ב-2011 על ידי כוחות מערביים היו להן ramifications מתמשכות. חוסר היציבות הגובר באזור מערב אפריקה עורר תגובה צבאית מוגברת מצד צרפת וארה"ב, אך התערבויות אלו נתקלות בספקנות, כשהאלימות הרובצת באזורים כמו מאלי מערערת את היעילות של הנוכחות הצבאית הזרה.
#### שינוי לעבר פתרונות מקומיים
כאשר קולות בצ'אד, סנגל ומעבר קוראים לגרש חיילים זרים, נרטיב חדש מתעורר. מדינות מתחילות לבדוק את היכולות שלהן להתמודד עם בעיות ביטחון באופן עצמאי, תוך כדי שמירה על מערכות הגנה לאומיות חזקות. מגמה זו משקפת שינוי רחב יותר לעבר עצמאות לאומית, כאשר מנהיגים תומכים בפתרונות שצומחים מתוך המדינה כדי להילחם באלימות המורדים שמזינה לעיתים קרובות השפעות חיצוניות.
#### יתרונות וחסרונות של גירוש כוחות צבאיים זרים
**יתרונות:**
– **ריבונות מוגברת:** מדינות יכולות לשוב ולשלוט באסטרטגיות הצבאיות והפוליטיות שלהן, ובכך לעודד תחושת גאווה לאומית ואוטונומיה.
– **פתרונות ביטחון מותאמים:** כוחות מקומיים עשויים להיות יותר מכירים את הדינמיקה התרבותית והחברתית המשפיעה על אזוריהם, והם עלולים להניב תגובות יותר אפקטיביות למרד.
**חסרונות:**
– **חוסר יציבות גובר:** חלק מהאנליסטים מזהירים כי היעדר חיילים זרים עלול ליצור ואקום של כוח, Leading to a rise in insurgent activities and internal conflicts.
– **משאבים מוגבלים:** מדינות אפריקה עשויות להיתקל בקשיים עם יכולות ומשאבים צבאיים מוגבלים, מה שמקשה על התמודדות עם איומי הביטחון באופן עצמאי.
#### מגמות מתהוות וחזיות
האקלים הנוכחי באפריקה מצביע על נקודת מפנה קריטית בהתפתחות הגיאופוליטית של היבשת. ככל שמדינות שואפות להגדיר מחדש את יחסיהן עם מעצמות קולוניאליות קודמות, יש פוטנציאל גם לעימות וגם לאחדות. אנליסטים מנבאים שאם המדינות האפריקאיות יצליחו לבנות מסגרות ביטחוניות אזרחיות משולבות, הן עשויות לפנות לעידן חדש של יציבות ושיתוף פעולה, ולהפחית את הצורך בנוכחות צבאית זרה.
#### סיכום
בעוד שאפריקה מתמודדת עם הקשרים ההיסטוריים שלה עם מעצמות קולוניאליות והשפעות הנוכחות הצבאית הזרה, היבשת עומדת בצומת דרכים. הקריאות הגוברות לעצמאות ולהגדרה עצמית מהדהדות בקרב מדינות רבות, מציירות מסלול פוטנציאלי לפרק חדש של ריבונות ושיתוף פעולה. הקמת קואליציות כמו האמנה של ליפטקו-גורמה מדגימה את הנחישות של המדינות האפריקאיות לשוב ולהשיג אוטונומיה בתוך נוף גיאופוליטי הולך ומסתבך.
למידע נוסף על הנוף הפוליטי של אפריקה, בקרו ב- Africanews.
